מוצר נוסף בהצלחה
🔥 חם מהתנור | 21.10.2026
בוקר טוב ☕🔥
הבוקר חמישה סיפורים על התחלות חדשות. ביסטרו ברמת גן שחוזר אחרי שטיל הרס אותו, מסעדה של 250 מקומות על החוף בבת ים, רשת המבורגרים שמנסה להחזיר לקוחות עם ארוחה אחת במחיר ברור, אפליקציית הזמנות בלי עמלות, וקונדיטורית שבנתה מותג על תחושת בטן. לפעמים הצעד הכי חשוב הוא פשוט להתחיל, וללמוד בדרך.
1 - G27 ברמת גן חוזרת אחרי הטיל
חצי שנה אחרי שטיל מתפצל איראני נחת מטרים ספורים מביסטרו G27 בשכונת רמת חן ברמת גן וגרם נזק של מיליוני שקלים, המקום נפתח מחדש. הבעלים ניצלו את תקופת השיקום כדי לחשב מסלול מחדש: התפריט, בהובלת השף נאור פרטוש, כשר ומבוסס על דגים, גבינות וחומרי גלם עונתיים, והמקום משנה פנים שלוש פעמים ביום. מ-7:30 בית קפה-מאפייה עם מאפים שנאפים במקום, בצהריים תפריט ממוקד של שמונה מנות, פיצות וחמישה רולים של סושי, ובערב תפריט רחב של דגים, פסטות ועיקריות.
הזווית שלי:
סגירה כפויה היא אסון, אבל היא גם הזדמנות נדירה לעצור ולשאול מה עובד ומה לא. G27 לא חזרה בדיוק כמו שהייתה: היא חזרה עם שלושה תפריטים לשלוש שעות ביום, וכך אותו מקום עובד מהבוקר עד הלילה. וכשהשכונה מחכה למקום שלה, היא חוזרת אליו.
https://food.walla.co.il/item/3872309
2 - Cala Vera: 250 מקומות על החוף בבת ים
בחוף תאיו בבת ים נפתחה Cala Vera, מסעדה ים-תיכונית של כ-250 מקומות בהשקעה של 8 מיליון שקל, חלקם מהעירייה וחלקם מרשת קפה לנדוור. את התפריט בנה השף אוהד לוי, שעבד בהרברט סמואל ובכתית והוביל מסעדות באילת: דג נא, דגים וירקות על גריל פחמים ובג'וספר, ומנות לחלוקה. המסעדה פועלת כל ערב בין 17:00 ל-23:00, ובאביב יצטרף אליה ביץ' בר על החוף.
הזווית שלי:
שיתוף פעולה בין עירייה לרשת מסעדות הוא מודל מעניין: העירייה רוצה עוגן שימשוך אנשים לטיילת, והרשת מקבלת מיקום שאי אפשר לקנות. ושימו לב לתוכנית בשני שלבים: קודם מסעדת ערב, ובאביב בר חוף ליום. כך כל חלק מוכיח את עצמו לפני שמשקיעים בבא.
https://www.ice.co.il/food/news/article/1134385
3 - וונדי'ס מהמרת על ארוחה ב-7.99 דולר
אחרי שש ירידות במכירות בשמונה הרבעונים האחרונים, וונדי'ס משיקה לזמן מוגבל ארוחה של המבורגר רבע פאונד, צ'יפס קטן ושתייה ב-7.99 דולר. המנכ"ל החדש, רוברט רייט, הודה באוגוסט: "אנחנו לא ממצים את הפוטנציאל שלנו. התנועה ירדה וההצעה שלנו ללקוח נשחקה". לדבריו, מבצעי הערך הקודמים נהיו "מסובכים מדי", ולכן עכשיו הרשת חוזרת לארוחה אחת פשוטה במחיר ברור.
הזווית שלי:
כשמבצע צריך הסבר, הוא כבר לא עובד. לקוח שעומד מול התפריט צריך להבין בשנייה מה הוא מקבל ובכמה. ארוחה אחת מוכרת במחיר טוב עדיפה על עשרה מבצעים שמבלבלים את הלקוח ואת הצוות.
https://www.restaurantdive.com/news/wendys-799-daves-single-combo-deal-value-proposition/833446/
4 - Olo משיקה אפליקציית הזמנות בלי עמלות
חברת ההזמנות Olo, שמפעילה ברקע את ההזמנות באונליין של מאות רשתות, השיקה אפליקציה ללקוחות עם יותר מ-250 מותגים. ההבדל מאפליקציות המשלוחים: אין עמלה למסעדה, ולכן המחיר באפליקציה זהה למחיר בסניף. הלקוח משלם דמי משלוח ועמלה של 5% ל-Olo, והמסעדה מקבלת גישה לנתוני הלקוחות שמזמינים, כשהלקוח קובע איך מותר להשתמש בהם. באפליקציות המשלוחים הגדולות, העמלות מגיעות ל-15% עד 30%.
הזווית שלי:
עמלה של 30% על משלוח היא לפעמים כל הרווח של המנה. מעבר לכסף, אפליקציות המשלוחים שומרות אצלן את הלקוח, ואתם לא יודעים מי הוא. כל ערוץ הזמנה שבו הלקוח נשאר שלכם, גם אתר פשוט או ווטסאפ, שווה השקעה.
https://www.nrn.com/restaurant-technology/olo-launches-restaurant-ordering-app-with-promise-of-lower-prices
5 - כריסטינה טוסי: Milk Bar נבנתה על תחושת בטן
כריסטינה טוסי, מייסדת קונדיטוריית Milk Bar מניו יורק, סיפרה איך נולד המותג שלה, שמחזיק היום כ-10 סניפים, מכירות ברשתות ובאונליין ושיתופי פעולה עם טאקו בל וקריספי קרים. "שום דוח נתונים לא היה אומר לי שיש ביקוש לגלידה בטעם של שאריות החלב בקערת הקורנפלקס", אמרה. היא פתחה את הסניף הראשון תוך 45 יום, ושילמה לחלק מהעוזרים בעוגות ועוגיות. העצה שלה: "פשוט תתחילו. ככל שתפתחו מהר יותר, תלמדו מהר יותר מה הלקוחות רוצים שתהיו".
הזווית שלי:
רעיון טוב לא תמיד מופיע בגיליון אקסל. אבל שימו לב לסדר: קודם תחושת בטן, ואחרי שהמקום פתוח, הנתונים מראים כמה הרעיון גדול. פתיחה מהירה וקטנה היא הדרך הכי זולה לבדוק רעיון, הרבה לפני שמשקיעים מיליונים.
https://www.restaurantbusinessonline.com/leadership/christina-tosi-built-milk-bar-instinct-not-data
🔥 הטיפ הקולינרי היומי
לכל משמרת הכינו רשימת הכנות כתובה, עם כמות קבועה לכל פריט: כמה ליטר רוטב, כמה ק"ג בצל קצוץ, כמה מנות בצק. בתחילת המשמרת סופרים מה נשאר, ומכינים רק את ההפרש עד הכמות הקבועה. השיטה עובדת כי היא מוציאה את הניחוש מהמטבח: אף אחד לא מכין יותר מדי ואף אחד לא נשאר בלי באמצע העומס. כל טבח, גם חדש, יודע בדיוק מה לעשות, ואחרי כמה שבועות מעדכנים את הכמויות לפי המכירות. התוצאה: פחות פחת, פחות לחץ בשירות ומטבח שעובד אותו דבר בכל משמרת.
השאלה של הבוקר:
מה עדיף כשפותחים משהו חדש - לתכנן הכל עד הפרט האחרון או לפתוח מהר וללמוד בדרך?
אם אתם מכירים מסעדן, בעל בית קפה או מישהו שחי את עולם האוכל והעסקים - שלחו לו את המהדורה. אולי אחד הסיפורים של הבוקר ייתן לו רעיון.
יום טעים,
אורי ארנון (ארנולד)