מוצר נוסף בהצלחה
🔥 חם מהתנור | 17.11.2026
בוקר טוב ☕🔥
הבוקר חמישה סיפורים על מה שבאמת עולה כסף: מלחמת מחירים בקצביות, עם כרעי עוף ב-10 שקלים לקילו, ביסקוטי ומילקי מוציאות סופגנייה משותפת ב-17 שקלים, דאץ' ברוס בודקת משלוחים ומודה שהלקוח מוכן לשלם בהם יותר, פורטיו'ס שכולם אוהבים סוגרת סניפים, ובארה"ב מחשבים כמה עולה עובד שעוזב אחרי שלושה שבועות. המחיר על השלט הוא רק חלק מהסיפור. הכסף האמיתי נמצא במה שקורה מסביב.
1 - כרעי עוף ב-10 שקלים: למה דווקא עכשיו?
רשת סלאח דבאח ובניו, שמזוהה עם בשר ועוף טריים, יוצאת היום (17.11) ועד שבת ב"קרנבל בשרים": כרעי עוף וכנפי הודו טריים ב-10 שקלים לקילו, במארזים של שלושה קילו, לחברי מועדון. לפי מעריב ואייס, ברשתות אחרות כרעיים טריות עולות יותר מ-20 שקלים לקילו, כך שהפער עשוי לעבור את ה-50%. רמי לוי ויוחננוף כבר הגיבו עם מבצעי עומק משלהן על חלקי עוף טריים.
אז למה עכשיו? בדקנו. לא מצאנו נתון עדכני שמראה עודף עופות או ירידה במחיר הסיטונאי. מה שכן רואים: זה דפוס שחוזר. בדיוק לפני שנה, בדצמבר 2025, קרפור מכרה כרעיים טריות ב-7.90 שקלים לקילו. הכרעיים הן מוצר בסיסי שכל משפחה קונה כל שבוע, ולכן הן "מוצר תנועה" מושלם: מוכרים אותו כמעט בלי רווח כדי שהלקוח יגיע וימלא את העגלה, ובמקרה של קצבייה, יכיר גם את הנתחים היקרים. ולפי אייס, מחלקת הבשר והעוף הפכה היום לעוגן שקובע לאיזה סופר משפחות נוסעות.
הזווית שלי:
בסופרים בחברה הערבית בצפון מבצעים כאלה על עוף רצים כבר עכשיו, ולא כאירוע של חמישה ימים. שם הקצבייה היא הלב של החנות, והקונים מגיעים בשבילה. למסעדנים יש פה שני שיעורים. הראשון: כרעיים במחיר כזה הן הזדמנות לחומר גלם למנות עממיות, אבל לבנות תמחור על מחיר מבצע זו טעות, כי הוא לא יחזיק. השני: גם אצלכם יכולה להיות "מנת תנועה", מנה אחת במחיר שקשה לסרב לו, שמביאה את הלקוח ומשאירה את הרווח בשתייה, בתוספות ובקינוח.
https://www.maariv.co.il/economy/consumerism/article-1388766
2 - ביסקוטי ומילקי: סופגנייה ב-17 שקלים
קונדיטוריית ביסקוטי ומילקי של שטראוס משיקות לחנוכה שיתוף פעולה ראשון: חמש סופגניות בטעמים של מילקי, כולל מילקי עדשים, מילקי טריו ומילקי טירמיסו, ב-17 שקלים כל אחת. לפי וואלה, שטעמה ראשונה, הסופגנייה עם הקצפת הוכתרה כמנצחת, והילדים בחרו בעדשים. הסופגניות קטנות מהרגיל, והן נמכרות מ-16.11 בחנויות ביסקוטי, באתר ובוולט.
הזווית שלי:
מותג שכל ילד בישראל מכיר, על מוצר עונתי, מצדיק 17 שקלים על סופגנייה קטנה יותר. הלקוח לא משלם רק על הבצק והקרם, הוא משלם על הזיכרון. גם מסעדה או מאפייה קטנה יכולה לעשות את זה בקנה מידה שלה: שיתוף פעולה עם יצרן מקומי שכולם בעיר מכירים, למנה עונתית אחת.
https://food.walla.co.il/item/3876410
3 - דאץ' ברוס: במשלוח הלקוח מוכן לשלם יותר
רשת הקפה האמריקאית דאץ' ברוס פתחה בשנה האחרונה יותר סניפים מאי פעם, ומתכננת עוד 250 בשנה הבאה. במקביל היא מרחיבה את תפריט האוכל ובודקת משלוחים בכמה שווקים. לפי הנהלת הרשת, הבדיקה נועדה לוודא שהמשקה מגיע ללקוח באותה איכות, למשל בעזרת אריזה שמקלה על השליחים, ולהבין איך משלוחים יכולים להיות רווחיים: "אנשים מצפים לשלם יותר בערוץ המשלוחים בשביל הנוחות". אפליקציות המשלוחים, לפי הרשת, הן גם "ארמון של גילוי" ללקוחות שעוד לא מכירים אותה.
הזווית שלי:
מחיר במשלוח לא חייב להיות זהה למחיר במקום. הלקוח מקבל שירות נוסף, ואתם משלמים עמלה ואריזה. רשת שצומחת הכי מהר בענף לא מתביישת לתמחר אחרת, ובודקת קודם שהמוצר שורד את הדרך. לפני שמעלים מנה לאפליקציה, שולחים אותה במשלוח לחבר ושואלים איך היא הגיעה.
https://www.restaurantdive.com/news/dutch-bros-expansion-delivery-food-digital/874655/
4 - פורטיו'ס: כולם אוהבים, ובכל זאת סוגרים
רשת הנקניקיות והכריכים מאזור שיקגו, פורטיו'ס, תסגור חמש עד תשע מסעדות מחוץ לשוק הבית, אחרי שלדבריה התפרסה יותר מדי בכמה שווקים ופגעה בסניפים של עצמה. אבל לפי נתוני Technomic שבדקה Restaurant Business, הלקוחות דווקא אוהבים אותה: היא מעל הממוצע בכל המדדים המרכזיים, מאיכות האוכל ועד הניקיון, ובמיוחד ב"מוניטין מצוין". החולשות שלה הן נוחות המיקום, מהירות הביקור, מחיר ביחס למתחרים וחוסר בחידושים.
הזווית שלי:
אהבה של לקוחות לא מבטיחה הצלחה של כל סניף. אם הסניף רחוק, איטי או יקר מדי בשביל ארוחה של יום חול, הלקוח שאוהב אתכם יבוא בחגים ולא בשגרה. לפני שפותחים עוד סניף, שואלים לא רק "האם יאהבו אותנו שם", אלא "האם יהיה להם נוח לבוא כל שבוע".
https://www.restaurantbusinessonline.com/consumer-trends/portillos-closing-restaurants-despite-fact-everyone-seems-love-it
5 - עובד שעוזב אחרי שלושה שבועות עולה יותר ממה שחושבים
בכנס בלאס וגאס הציגו מנהלים מהענף כמה עולה תחלופת עובדים. לפי BlackBox Intelligence, החלפה של עובד שעתי עולה 3,000 עד 7,000 דולר, ושל מנהל סניף לפחות 14 אלף דולר. לפי ראש חברת הגיוס Harri, עובדים שעוזבים בתוך 90 יום עולים 9% עד 12% מכל עלות העבודה, כ-3% מההכנסות, "כרבע מהרווח של הסניף". הסיבות העיקריות: סידור עבודה לא יציב והדרכה חלשה. עובד שהגיע בהמלצה של חבר נשאר פי שניים עד שלושה יותר ממי שהגיע ממודעה.
הזווית שלי:
כולנו סופרים כמה עולה המנה, מעטים סופרים כמה עולה עובד חדש שהולך אחרי שלושה שבועות. השבועות הראשונים הם הקריטיים: סידור עבודה קבוע ומראש, חונך אחד שמלווה, ומענק קטן לעובד שמביא חבר שנשאר 90 יום. זה זול יותר מכל מודעת דרושים.
https://www.restaurantbusinessonline.com/workforce/its-hidden-plain-sight-fixing-turnover-could-unlock-margin-points
🔥 הטיפ הקולינרי היומי
כרעי עוף הן החלק הכי סלחני בעוף, אבל רק אם מבשלים אותן נכון. בניגוד לחזה, שמתייבש מעבר ל-70 עד 72 מעלות בפנים, כרעיים וירכיים הכי טעימות כשהן מגיעות ל-80 עד 85 מעלות. בתנור: 200 מעלות, עור כלפי מעלה, כ-40 עד 50 דקות, ומודדים במדחום ליד העצם בלי לגעת בו. במחבת: מתחילים עם העור למטה על אש בינונית, ונותנים לשומן להשתחרר לאט עד שהעור פריך. ייבוש העור בנייר סופג לפני הבישול עושה הבדל גדול. למה זה עובד: בכרעיים יש יותר רקמת חיבור ושומן מאשר בחזה. בטמפרטורה גבוהה יותר הקולגן ברקמה הופך לג'לטין, והבשר נעשה רך ועסיסי במקום גומי. ועור יבש משחים, עור רטוב מתבשל באדים.
השאלה של הבוקר:
יש אצלכם "מנת תנועה", מנה אחת במחיר שקשה לסרב לו?
אם אתם מכירים מסעדן, בעל בית קפה או מישהו שחי את עולם האוכל והעסקים - שלחו לו את המהדורה. אולי אחד הסיפורים של הבוקר ייתן לו רעיון.
יום טעים,
אורי ארנון (ארנולד)