אתם מכירים את הרגע הזה שאתם עומדים מול שני בקבוקים קטנים - מי ורדים ומי זהר - ולא סגורים מה בדיוק ההבדל?
בגדול, מי ורדים מופקים בזיקוק עלי כותרת ורדים ריחניים, והארומה שלהם עמוקה, מתקתקה ופרחונית. את מי הזהר מפיקים מפריחת הדרים, לרוב תפוז מריר, והם מביאים ניחוח הדרי, רענן ופרחוני.
במטבח הלבנטיני, כולל אצלנו, מי זהר מאוד דומיננטיים בקינוחים ובמשקאות. בצפון אפריקה גם, ובאיראן וטורקיה תמצא יותר מי ורדים. אז לא מחליפים אוטומטית במתכונים, לכל אחד אופי וטביעת אצבע משלו.
בשבילי מי זהר הם גם זיכרון ילדות חי ונושם. בברכת הכוהנים של צאת כיפור בבית הכנסת היו נוטלים ידיים עם מים ומי זהר, ואז מחלקים את מה שנשאר בבקבוקים לצמים, שילקחו הביתה כסגולה לשנה טובה. עד היום כשאני מריח מי זהר, זה מחזיר אותי בשנייה לשם.